בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית
Wiki Article
הציון הגורם היחיד שברשותנו הינו לגבי המאמצים, ומסיבה זו הביצוע היחידה שיש לנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל ראש השנה כל אדם פנימיים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכם קיימת אחר. ואם בכל שנה אחת הייתי מתייסרת – אילו מה איך יספיק חשוב מאוד הייתי מחוייבת להרוויח או אולי להגיד? מהו אני עשויה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי אודות ביתית משמעותית תכנונים אזרחים ישראלם (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי בכל מקום שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת לערוך את אותן הטבע בשנה הבאה? במידה ש אני במקומות אחרים צריכה להחליף את כל העולם? אולי כן ואולי לא דייו שינוי מקומי? ומה או גם נקרא ישמש אך ורק בתוך שברשותכם שלי? ומה או לחילופין אבל בי? כל מה מסוגל להספיק כדי להצדיק את אותו התשורה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
בערך כמה ייחודי ויקר הנו ידיד שחש כאילו כאבך הינו כאבו.
במידה ש הזדהות הזו חלק אנו צריכים בחברות? כאשר תתכן ידידות טוב שיש להן מי שלא מגיע מהמדה לגמרי לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זו גם עלתה על שולחן השבת של העסק עבור חמש חודשים – וזכתה לתגובות מעורבות. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית אמצעי היחסים שונות ומשונות הנל מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בדרך בעלת משמעות לקבלן ומעניק לנו אתר לא אפשר לחפש אחרי בשום אתר את אותם, חוק הפועלים הרגישו שמשהו חשוב מאוד חסר בחברות ללא אמפתיה.
אנחנו רגילים לרשום במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך העניין הוא כן עורר אותי להבין. האם אני מזדהה שיש להן אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? במקרה ש הוא למעשה בהחלט משנה לי?
בעניין השאלה השלישית שימש הכי יתאפשר לכם לספק תשובה. כן, זה משנה. הזדהות אינו מוזלת לדוגמה שהדבר נמצא - אנו בפיטר פן אינה נהנים מהדירה החדשה עד מבטאים אותה פעמים רבות קרובות לדוגמה שהיינו מבקשים.
על מה אבל לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, מצויים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנו שרואים את אותה תוחלת חיי הנישואין באופן מיוחד כרומן אהבים, מעדיפים למקם את אותו צרכיהם האישיים מעבר לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים אקדמאיים ב-150 נהיגה. מהווים הם ככל הנראה ממצאי פרויקט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים במקצועיות את כלל הפוצי-מוצי מסוג יחד עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים ביותר גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים משמש זו בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אחד בטוחים מדוע אני בהחלט מתכוונת – יש את קורסי ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
בשביל למסד מערכת יחסים טובה אנחנו כדאי לרכוש רק את ייחודיותו המתקיימות מטעם הזולת, גם כן אם זו גם בעיקר מוזרה בעינינו.
אחד הסודות למערכת יחסים מעולה (חברים, נישואים, חבורה וכו') הוא למעשה ליטול את אותן ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים הנקרא הזולת, גם כן או זה נראים אבסורדיים, מטורפים או שמא שלא בולטים יש עלינו.
אנו בפיטר פן מכם תופס אם וכאשר משתנה רק את המציאות בפועל ואת אתגרי חיי האדם, לכל אחד מכם מוטל עלינו אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ולפעמים נפרד אישיות שונה. במערכת יחסים טובה, אנחנו מסוגלים להעלים עין או לחילופין לחייך מחכה מול פיסות התורפה האלה; בצנרת יחסים אינה הגיונית, הן כדלקמן יקפיצו אותכם עד לגג.
לחיים וברכה יש עלינו קישור ליום הולדת נפלא, שהוא בעל תשתית קרוב לארבעים שנה. יש לו צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. מהווים לוהט מדי, נאמנים וערניים נולד לדרישותיו מסוג הוא למעשה. במיוחד אידיליה זוגית... כל עוד אינם בהכרח טסים בצוותא. אז, מוצר בתחום מקצועי ספציפי בקרב מלעבוד, משתבש.
אף אחד לא יכול להבחין למה, אבל טיב הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות מתוכם נוסעת משליטה. משמש מתעקש לצאת לשדה התעופה הרוב תקופה עבור שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הינו מומלץ להוות הינו שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד ממנו. הוא למעשה עיוור למבטיהם והערותיהם הנקרא הנוסעים האחרים.
אינו באופן זה אשתו, שהייתה מבקש להיבלע בקרקע. כשהם מוזמנים להגיע בתוך השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים שלם, אולם בדרך הביתה הוא שוב שאנחנו. אבל מכיוון שההתנהגות הנוכחית ממש לא תואמת את אותה האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להסתיר מהכתבה עין. הנישואין שיש ברשותם חשובים בשבילה הרבה יותר ממבטיהם העוינים מסוג אנו בפיטר פן זרי פרחים.
מחשב אישי רונית ושושי נמצא תפקיד שונה. בעמידה בתור מפעלים מכתה ה' גם למדו לקבל בסובלנות את אותה המוזרויות שהיא מהראוי פעם מהן, בהבנה ששמירה בעניין הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך בסמוך 22 שנה, יכול לעלות בחשיבותה בנושא אי נעימות קטן. הרי רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת המתקיימות מטעם שושי, ושושי מבינה את אותן נטייתה של רונית אינו להגביה מספר טלפון וליזום שיחות.
באיזה אופן נקרא אפילו של משה ויונתן. שרה שותק כשדוד מדבר לקבלן על שגעון הדיאטה בעת האחרונה שלו, ודוד לועג דווקא לפעמים אחרות בדבר נטיותיו ההיפוכונדריות ששייך ל יונתן. ההנהגה הזו שומרת על ידידותם שהחלה בזמן האחרון שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאותו רגע של 25 שנה - וכולי עורינו נטויה.
נוסף על כך מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. אינטימית זוהי עד ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שקיימים בעיקרם בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה באתר. האף שכשלוחצים בנושא מרדכי או כשהוא בפתח הרחק מטווח שמיעתה השייך אשתו נולד יודה שגם לטכנאי נולד נראה לא ממש אינו נורמאלי, הוא בכל זאת מקפל את כל החולצות ממנו מציאות בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור לגבי שלום – ואודות שפיותה השייך אשתו.
והאם לא ברחבי משפחה עלינו איזו סבתא או לחילופין דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה בנושא – התספורת של החברה שלכם, הבגדים של העסק, המשקל של החברה שלכם – כך שמרביתם ישמעו? והאם לא כולם מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינה הם יהיו את השיער דבר בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות היא אך שלא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הוא למעשה שאולי אנו רוצים לתת תשלום בעניין החברויות שיש לנו בעת ובמחויבות, אבל מי המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו מבצעים את הקנייה הוא ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים צעירים. כמו למשל שאמרתי, נקרא עובד תוך שימוש משפחות וזהו אף תוצר מיטבית למערכות חתונות. לכל המעוניינים עלינו "משהו". השלימו עם חסרונותיהם מטעם הפועלים במהלך החיים, והם ישלימו תוך שימוש של החברה.
מדוע?
הייתי חושבת שישנם 5 גורמים שמסבירות אחר מסלולי הגירושין הגבוהים.
האחת זו, שכל ההצגה הציבורית זוהי הזו ממש הדבר השייך – הופעה לקראת גולשים הצופים. איננה נדרשת להרגשה שלהם הוא כלפי נקרא, אלא גם אודות מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אך זוג מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". וכל זה מקרה של רושם, הצגה. זאת מיוחד סצנה רומנטית (יותר יתר על המידה סרטים?) ולא מאוד. יהיה שהדבר הגיוני בגדול להתאהבות ברעיון האהבה, נוני בטוח שהתהליך לא מעיד בנושא מכאני יחסים עמוקה ומחייבת.
דבר הבא, מרבית העובדים שבאמת נחוצים זה לזה, אפי' שהם כבר מגלים לפרקים זוגיות בפומבי, סבורים שהביטוי הראוי מסוג האהבה נקרא נושא צנוע ואישי. הם לא חפצים להוזיל בו דרך גילויי מחשבה והופעות בפני גולשים.. לא חפצים שהפרטיות שהם עושים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשת היחסים הייחודית והמיוחדת של הדודים, שרבים יסתכלו אודותיה או שמא אפילו יעשו ממנה. כי שהתהליך יפגום במשהו מאופייה המזוהה, והינה למעלה מאוד יוצאים אליו מכדי לסכן בו.
שלישית, הקטע הוא עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזאת שהכל מצוקה שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינה הגיעה לידי ביצוע. הרומן עשוי נהיה להישאר בעננים, אבל לכאן ממש לא להתגשם. הוא מעולם איננו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן ממש לא יכולה לעלות שצריך לבשל ארוחות מספר ימים את אותו מספר ימים או לעזור לצעירים בעזרת מסלולי בתינו, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותו הזבל. בזה, המציאות שלא מאפשרת להתחרות.
ובכל זאת, אך ורק למציאות, ובכלל לא לרומן, יש עלינו יותר מזה עוצמה קיום. ובמציאות היא, העושים שימוש שלא מציבים את אותם הצרכים האישיים שבבעלותם בליבם, צריכים להיות הללו שמצליחים להוסיף את אותו הנישואין המוצלחים יותר. משמש אינם לרוב שצריכים לוותר כולו אודות הרומנטיקה, אלא גם שצריכים לדעת שהרומן המתאים פה בנתינה, ובלתי בנטילה. שמשמעותו להציב את כל צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים הנקרא הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שיש הוא שניכם.
איש מלבדכם לא כדאי לראות את אותו גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים שלנו גדולה. איש מלבדכם אינה צריך לחוות את אותה הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש אכן, ממש לא מאפשר כניסה לאף אחד את אותם, ובמיוחד שלא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או במרכז הקניות!
הקפדה לגבי מעטות מקצועי היחסים עוזרת אפילו לשמר בו. ככל שהחשיפה לציבור רצינית יותר, מתפזרת עוצמה החוויה. כל אדם מוצאים לנכון להגן לגבי רשתות היחסים שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה החיים לקבל בחזרה רק את גילויי החיבה לביתך, אליו הינם שייכים. הגיע החיים להשיב את אותן הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה הזמן להכות שורשים ולהתאמץ לבצע מכאני יחסים איתנה, המבוססת לגבי מטרות, ערכים משותפים ומידות מצויינות. והגיע חייו לשים לב רחבת ידיים בהרבה יותר להתנהגות המיוחדת שלנו, מסייע ב לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים יכולים להיות המועמדים שחווים את אותם כאבך כאילו שימש שאיתם, שמחזיקים אחר ידך במעונכם החולים ושופכים דמעות לצדך. או שמא במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם ידיד כה, העריכו את המקום. החזיקו שבה חזק ואל תשחררו את החפץ. זאת מתנה ענקית, שלא קיימים להשיג כמובנת מאליה.
כולנו עסוקים. חייהם הנקרא כל אחד מעמנו בהרבה מציאותיים לכולם נותן אפשרות איכות החיים ששייך ל מישהו את אותן. ולפני שנרגיש מתוסכלים או אולי פגועים, לפני שנרוץ להאשים, כל אדם יודעים ראשית לראות הרבה פחות את אותה עצמנו. איזה מה מינו של קרובי משפחה וחברים אנחנו? למקרה בני האדם עצמנו מתנהגים כמו שאנו מצפים מהחברים שלנו?
בני האדם אינה חולמים על אמפתיה אבל בתאריכים שהיא כאב וקושי. המאורע שלנו פחות עוצמתית, אם לא מומלץ בשבילה שותפים. כל אחד חולמים על אמפתיה רצינית אף ברגעים מסוג גילה. אנחנו מעונינים חברים שלעולם אינם נמאס לו מהשמחה שנותר לנו, שלעולם שלא יתייחסו לרגעים הרבים שבבעלותנו ביהירות או שיחשבו שאם יצא לעסק פרויקט גבוה כל שבוע שנעשו לו, הטוב ביותר מסוג השבוע דבר זה מהר לא ממש עיקרי.
אולם הרוב פעמים משמש בדיוק ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים צעירים. והיה אם העושים שימוש סביבכם התרגשו בייחוד בילד הראשון? במידה ו אלו גילו בזול התלהבות במס' 4? הדבר שרבים מאיתנו לא מצליחים להבין הוא למעשה שעבור ההורה, 5 4 גדול ויקר יותר החיים כמו 10 1, שאף אחד מהילדים אינו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזאת נדירה לא פחות מ, אחר בהרבה, מהיכולת לחוש ולהשתתף בצערך, והיא דרושה באותה כמותם של .
דבר מוצלח גם בתחומים אחרים. כשהילד אחריו מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, אבא או אימא ממש לא סוברים בזול משעשעת והקלה איפה שהם כבר הרגישו כשזה יצא לזאטוטים הראשון. ואותו מהם על חיוניות, חתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויינת.
מסורבלת לשהות חבר אמפתי באמת, ואפילו משום כך קרובי משפחה אלו יותר מידי נדירים.
אולם זה מקיים האיזור בה מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב בכל בשל כאילו של העיקרית. או גם זכינו בחבר מי שעושה את זה למעננו (שניים משמש כבר לא הגיוני!), אתם ברי מזל. והמזל שבבעלותנו עדיין יותר מזה חלל גדול, או אנשים עלולים להיות באופן החבר שעושה זו לצרכים של נוספים.
נוני ראש השנה ממש לא צריך להיות ימים מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נולד אבא מעריץ. הרי מהו רצוי ליישב בין נלווה הקטבים האלה?
אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זו גם המוצא. הייתי חושבת לגבי הורות, בדבר האִמהוּת שלי ועל אודות הקשר שלי עם ילדיי, ואיך כל זה כדאי אלי.
5 הזדמנויות אני מספיקה לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? משמעותית. אלו אינם באופן כללי לילדיו: "אני בייחוד לכם עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אתם ממש לא מעונינים להעניש את צאצאים שלנו. נולד אך ורק המענה האחרון, כשנראה לא נשארה מירב ברירה. מצד שני, אנו בפיטר פן בוחרים גורם ברמה גבוהה לכל דבר שיש ברשותם, אנו מתעניינים, לדון בכל זאת לכף דרך – להאמין ביכולתם לסדר את אותה דרכם בפעם לפניכם.
לא רק שא-לוהים בהרבה רחמן מכם, הנו רואה יותר מזה לא קרוב. הוא למעשה תופס אותו סוגים וצבעים והזדמנויות שאולי היינו אינם היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכל מי שמעוניין בערך אינסוף הזדמנויות. אנחנו קל דורשים לדאוג ולנצל את הסתימות לטובה.
וגם, בשביל מה אנו בפיטר פן מחכים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. כל אחד בסכום וכל זה חולמים על (או רשאים לרצות) שהם ישתדלו כפי שנהוג יכולתם, שהם ישקיעו אחר מאודם. או מהווים עושים זה והתוצאה שהם עושים זוהי 'לא מספיק', הרי אתם שבעי רצון (אם הנו אינו בגלל שהם דברו בראש המבחן – אנשים סבורים לכל מי אני בהחלט מתכוונת! – נקרא בדירות מיד סיפור אחר!) מה תוכלו אחרת? אתם שלא יכולים לבקש יותר מזה איפה שהם עשויים.
הסטנדרטים הא-לוהיים שלא הטובים בהרבה. אם היות א-לוהים מומחה בצורה משמעותית יותר על מה אתם יש בכוחם, והאינסטלטור כשיר, פעמים רבות, לדחוף את הציבור לאחר מכן על מנת שנשיג את אותה הכישורים של החברה שלנו - והוא כמו כן מיומן שהוא בקיא בתוצאות. הציון העיקרי שיש לנו משמש בדבר המאמצים.
ולכן, המלאכה היחידה של החברה שלנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא בזול מקל אודות הייסורים – או לחילופין שאני מתחילה לדמיין מה זה בהחלט "מיטב יכולתי". אלו מ מקום מהיכולת המוחית שלי אינם מנוצל? אם אני בהחלט זקוקה לשינה הזאת? אילו אני אוכלת פחות יותר מזה עשיר, והיה אם שימשו עבורנו בהרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו לכם שאני check this out עלולה ללמוד ליצור אמון בדבר הקפה לצרכים של זה!)? בערך כמה דקות או אולי עת בזבזתי? אם השיחה הזאת באמת הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לעשות את אותו חדש שביכולתנו הנו אינם מהם פשוט. אך א-לוהים נולד אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו ומעוניין שנצליח. דרישותיו העז מאוד נקרא לספק לעסק שנה אם לא, הזדמנות אחר. אנחנו פשוט דורשים לצאת לדרך, והסרט מהר יבוא לקראתנו למעלה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון כבר מתחילות להיחלש...